החלום, הריצה אליו והביטויים של אלו בכתב היד / מירב יחזקאל - סילביאנו.
אנחנו, מטבע הוויתנו – חולמים. המייחד את בני האדם מן החיה והבהמה זו למעשה "הדעת", הדעת היא איננה מנת משכל (I.Q) הרי את זו יש גם למחשבים, והיא איננה היכולת לשפוט מצבים או להיות בעלי "אחריות חברתית" שאת אלא ניתן למצוא גם בחיות מפותחות כמו הפילים והדולפינים , "הדעת" זו היכולת לחלום, היכולת להיות בעלי חזון והיכולת לחפש אחר משמעות....
אם כך לכולנו יש חלום, זוכרים שכשהיינו ילדים, פנו אליינו בשאלה מה תעשה/י כשתהיה/י גדול/ה ? אם נתבונן בילדים תמיד נראה את הכמיהה שלהם לגדול ולצמוח, הם מאד "ממהרים" להיות גדולים: "אמא מתי אני אהיה כבר בן 6 ואעלה לכיתה א'... מתי אסיים כבר את בית הספר ... את שירות הצבאי..." כאילו הם ממתינים לצאת מן הגבולות שאנו כהורים וכחברה מציבים להם על מנת שיוכלו לממש את החלום... ובגיל מסויים נפתחת בפניהם האופציה הזאת, לרוב נראה זאת אצל צעירים אחרי הצבא, הם מרגישים שהעולם נפרש בפניהם ושהם "פתוחים להצעות" וסוף סוף הם יכולים להוציא את החזון אל הפועל.... העניין הוא שברגעים אלו ממש, אחרי "הטיול הגדול" והמסע הרגשי שליווה אותו ,פתאום, אפשר לומר אפילו, בבת אחת "נוחתים " הם אל המציאות, ולפתע בדרך למימוש, בדרך ליציאה של הדברים אל הפועל צצים להם "חיבוט וליבוט" אשר מבלבלים אותם ואט אט מרחיקים אותם מאותו החלום, פתאום "החלום" נראה כלא "פרקטי" לא "מעשי" ולא ריווחי.... דווקא כאשר סוף סוף אין גבולות ואפשר לעשות את אשר חולמים עליו, דווקא אז מתחילים אנו להגביל את עצמינו...
כמובן שיש גם את "הדבקים במטרה", אשר מגיל הילדות העזו לומר בקול רם, צלול וברור, ובדיוק חד ובהיר את אשר הם יהיו כשיהיו גדולים .. "אני אהיה רוקח... עו"ד... זמר..." ובאמת רצו אל "החלום" ... דבר לא עמד בדרכם, כשחיבוט וליבוט באו "לבקר" לא היה מי שיפתח להם את הדלת ובטח שלא היה מי שיארח אותם... כולנו שמענו אין ספור סיפורים על "מצליחנים" אשר לא משנה מה אמרו להם, לא משנה אם קראו להם "אפסים",לא משנה שלא היה להם גרוש ולא משנה שהם אינם בעלי תואר אקדמי, היה להם ויש להם ח ז ו ן !
כיצד נראה את מאפיינים אלו בכתב היד?
- את החזון והשאיפה נראה באות ש' אשר תהיה בעלת בלון גדול המושך כלפי מעלה.
- את הריצה אל "החלום" והעשייה נראה במספר רב של מילים בשורה וכמו כן בכתיבה עד סופה .
- את "חיבוט וליבוט" נראה במספר מילים מועט בשורה יחסית לגודל כתב היד וכמו כן ברווחים לא רציפים בין מילים אותיות ושורות.
אני רוצה לסכם במשפט שאמר וולט דיסני:
“If you can dream it you can do it…”
ובתרגום חופשי: "אם אתה יכול לחלום את זה, אתה יכול לעשות את זה.... "
